Gibton Water Tower
This water tower is part of a series of water towers in the city of Rehovot
The moshav was established in 1933, as part of the "Thousand Settlement Plan", in which small agricultural moshavs were established around the large and established settlements (Rehovot to the east, the Schiller Group to the south). From the west (now Kiryat Moshe). According to the plan, about a thousand working families were originally supposed to settle, with the families' partial participation in the financing, but in practice, due to economic difficulties, only about five hundred families were settled.
The moshav is named after the biblical city of Gibton, which is mentioned as a city of Levites in the land of the tribe of Dan (Book of Joshua, chapter 21, verse 23), and later as a Philistine city (Book of 1 Kings, chapter fifteen, verse sixteen). In the ancient Gibton, revolutions were made in the Kingdom of Israel, such as the conversion of "Ba'asha ben ahiya" as well as the conversion of Omri over Zimri.
The residents of the moshav used to be engaged in agriculture. Each family received a farm that included a 4.5-acre plot. Each farm had a cow, a chicken coop and various crops such as orchards and other plantations and edible fruits, most of the orchards occupied a considerable part of the agricultural industry in the moshav. Today every farm has an old coop, most of them are not in use, but the orchards are still used as a source of income for some of the residents of the moshav.
גיבתון
המושב הוקם בשנת 1933, כחלק מתוכנית התיישבות האלף, במסגרתה הוקמו מושבים חקלאיים קטנים מסביב ליישובים הגדולים והמבוססים (רחובות ממזרח, קבוצת שילר מדרום). יישוב כזה נקרא יישוב ספר, במטרה לסייע בהגנתם מפני פורעים ערביים - במקרה זה, מפני תושבי זרנוגה השכנה ממערב (כיום קריית משה). במקור אמורים היו להתיישב על-פי התוכנית כאלף משפחות פועלים, תוך השתתפות חלקית של המשפחות במימון. אך בפועל, בשל קשיים כלכליים יושבו כחמש מאות משפחות בלבד.
המושב נקרא על שם העיר המקראית גבתון, הנזכרת כעיר לויים בנחלת שבט דן (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ג), ולאחר מכן כעיר פלשתית (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק ט"ז). בגבתון הקדומה נעשו הפיכות בממלכת ישראל, כגון הפיכתו של בעשא בן אחיה וכן הפיכתו של עמרי על זמרי.
תושבי המושב בעבר עסקו בחקלאות. כל משפחה קיבלה משק שכלל חלקה בת 4.5 דונם. לכל משק היו פרה, לול תרנגולים וגידולים שונים כגון פרדסים ושאר מטעים ופירות מאכל, לרוב הפרדסים תפסו חלק ניכר בענף החקלאות במושב. כיום לכל משק יש לול ישן, רובם אינם בשימוש, אך הפרדסים עדיין משמשים כמקור הכנסה לחלק מתושבי המושב.
באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ביקשה עיריית רחובות לספח את המושב לשטח השיפוט העירוני שלה בטענה שבהיותו מוקף בשטחים רחובותיים מצפון, ממזרח וממערב, אין לו זכות קיום עצמאית. התנגדותם של אנשי המושב ושל הארגונים הירוקים בלמה תוכניות אלה. בגבתון פועלת תנועת הנוער בני המושבים. מקור : ויקיפדיה