Bayt Nabala or Beit Nabala was a Palestinian Arab village in the Ramle Subdistrict in Mandatory Palestine that was destroyed during the 1948 Arab–Israeli War. The village was in the territory allotted to the Arab state under the 1947 UN Partition Plan. Its population in 1945, before the war, was 2,310. In 1596, Bayt Nabala was part of the Ottoman Empire, nahiya (subdistrict) of Ramla under the Liwa of Gaza, with a population of 297. It paid taxes on a number of crops, including wheat, barley, olives, fruit, as well as on goats, beehives and a press that was used for processing either olives or grapes. It had 54 Muslim families. In 1870 Victor Guérin visited. In 1882, the Palestine Exploration Fund's Survey of Western Palestine described Bayt Nabala as being of moderate size, situated at the edge of a plain.
בית נבאללה היה כפר ערבי שהתקיים בשפלה והיה שייך לנפת רמלה. במלחמת העצמאות, במהלך מבצע דני, החליף היישוב ידיים ועל שטחיו הוקם המושב בית נחמיה הכפר משמר בשמו את היישוב המקראי נבלט, ששרידים ממנו נתגלו בסמוך לשרידי הכפר. במפקד האוכלוסין העות'מאני משנת 1596 נמנו בכפר 297 תושבים. בשנת 1921 הקימו שלטונות המנדט בית ספר לילדי הכפר, שבו למדו למעלה מ-200 תלמידים באמצע שנות ה-40. על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 מספר התושבים הוערך בכ-2,310, שטח הכפר הוערך כ-15,051 דונם טורקי מתוכם 624 דונם בבעלות ציבורית. בזכות מיקומו האסטרטגי של הכפר בצומת הדרכים מזרח-מערב וצפון-דרום (כיום כביש 444) הקימו שלטונות המנדט מערבית אליו תחנת רכבת ובסיס תובלה, הממשיך לפעול עד היום כבסיס של מרכז ההובלה בצה"ל, הנקרא כיום "מחנה בן עמי" על שם בן עמי פכטר שנפל בשיירת יחיעם. ממחנה זה תקפו חיילי הלגיון הערבי ששהו בו אז, את שיירת בן שמן ב-14 בדצמבר 1947 והרגו 13 מאנשיה. בית נבאללה נועדה להשאר בשטח המדינה הערבית שתוכננה לקום על פי תוכנית החלוקה. ערב מלחמת העצמאות עם התגברות הקרבות עזבו רוב התושבים את היישוב, כשאת הבתים תפסו כוחות צבא ההצלה. התושבים עזבו מזרחה לרמאללה, רנתיס ולמחנה הפליטים ג'לזון. הכפר נכבש במהלך שלב א' של מבצע דני, שבמהלכו נכבשו רמלה ולוד. בתי הכפר נהרסו בספטמבר 1948. במהלך שנת 1950 הוקם דרומית לשרידי הכפר המושב בית נחמיה. כיום נותרו מצפון למושב בית נחמיה ודרומית-מזרחית לשוהם שני שרידים עיקריים: בית הספר המשמש היום את קרן קיימת לישראל וממוקם בכניסה למושב, ובית קברות הממוקם במערב התל עליו שכן היישוב. לבד מהם קיימים באזור שרידי מערות ומתקנים חקלאיים שנחצבו בסלע.